יש אנשים שמצליחים להוציא מאיתנו רגשות שאף אחד אחר מצליח לעורר.
מילה אחת של אמא, ואנחנו שוב בני עשר.
הערה קטנה של בן הזוג, ופתאום אנחנו מרגישים חסרי ערך.
הילד שלנו מתעלם מבקשה פשוטה, ובתוך שניות מתעורר בנו כעס בעוצמה שמפתיעה אפילו אותנו.
ואנחנו שואלים:
ואולי הגיע הזמן לשאול שאלה אחרת.
כי לפעמים האדם שמולנו הוא רק האדם שנגע בפצע.
והפצע עצמו נמצא שם הרבה לפני שהוא הגיע.
תחשבו על ילדה שגדלה בבית שבו אהבה הייתה קשורה להישגים.
הילדה הזאת גדלה.
היא הפכה לאישה מוכשרת, עצמאית, מצליחה.
ואז היא נכנסת לזוגיות.
יום אחד בן הזוג שלה חוזר הביתה שקט.
הוא עייף.
היה לו יום קשה.
אבל היא?
בתוכה כבר מתחיל סיפור שלם.
הוא בכלל מתמודד עם היום שעבר עליו.
והיא מתמודדת עם הילדה שבתוכה, שעדיין מאמינה שצריך להתאמץ כדי להיות אהובה.
שני אנשים.
שתי מציאויות.
ומערכת יחסים אחת שבה העבר פוגש את ההווה.
אנחנו נולדים לתוך משפחה, תרבות, מסורת ומערכת של אמונות.
אנחנו שומעים משפטים.
רואים התנהגויות.
לומדים מה מביא אהבה ומה מעורר כעס.
ולאט לאט מתחילים להאמין שככה העולם עובד.
אולי שמעתם בילדות:
או אולי למדתם משהו שאיש אפילו אמר במילים.
והמוח הצעיר שלנו הסיק מסקנות.
שנים חולפות, ואנחנו ממשיכים להתנהל לפי אותם כללים, גם כשהם כבר מכאיבים לנו.
בעולם ההתפתחות הרוחנית מדברים הרבה על שיקופים.
הרעיון הוא שהתגובות הרגשיות שלנו לאנשים אחרים יכולות לעזור לנו לגלות משהו על עצמנו.
אני אוהבת את הרעיון הזה, במיוחד כשהוא מזמין אותנו לקחת אחריות על העולם הפנימי שלנו.
אבל יש רגעים שבהם השיקוף יכול להיות מורה מרתק.
נניח שאת כועסת על בן הזוג שלך כי הוא תמיד בוחר בעצמו.
ואת מרגישה שהוא אגואיסט.
עכשיו אני רוצה להזמין אותך לשאלה אחרת:
אולי למדת שאמא טובה תמיד שמה את כולם לפניה.
אולי גדלת עם אמונה שלדאוג לעצמך זה להיות אנוכית.
ואז מגיע אדם שמרשה לעצמו משהו שאת אוסרת על עצמך.
והכעס מתעורר.
האם זה אומר שההתנהגות שלו תמיד מתאימה לך? ודאי שאפשר לבקש התחשבות והדדיות.
אבל פתאום מתגלה עוד אפשרות.
במקום להקדיש את כל האנרגיה לניסיון לשנות אותו, את יכולה להתחיל להעניק גם לעצמך מקום.
במאמר קודם דיברנו על טיהור והטענת אנרגיות בבית באמצעות מטוטלת.
על האפשרות לעצור, לבדוק איזה מרחב מרגיש כבד, לשחרר עומס ולהזמין איכות חדשה.
אני רוצה לקחת את אותו עיקרון אל מערכות היחסים שלנו.
כי גם בקשר יכולים להצטבר משקעים.
ולפעמים אנחנו ממשיכים להגיב לאדם שנמצא מולנו היום, כאילו הוא עדיין האדם שפגע בנו לפני שנים.
בעולם הרוחני אפשר לקרוא לזה חסימה אנרגטית או דיס־הרמוניה.
מבחינה רגשית אפשר לראות בכך דפוס ישן, אמונה מגבילה או תגובה שנלמדה בעבר.
המטרה של הניקוי היא לשחרר את מה שכבר אינו משרת אותנו, כדי שנוכל לפגוש את האדם שמולנו מתוך בחירה חדשה.
והמטוטלת יכולה להשתלב בתהליך הזה ככלי סמלי להתבוננות, לשאלות ולמיקוד הכוונה.
אני מזמינה אתכם לבחור מערכת יחסים אחת שבה אתם מרגישים תקיעות.
קחו מטוטלת, דף ועט.
מצאו מקום שקט.
הניחו יד על הלב ונשמו עמוק.
היזכרו באדם שבחרתם.
במקום להתמקד במה שהוא צריך לשנות, שאלו:
תנו לרגשות לעלות.
כתבו את מה שעולה.
אפשר להשתמש במפת רגשות עם המטוטלת ולבחון איזה רגש מעסיק אתכם במיוחד בתוך הקשר.
לדוגמה:
החזיקו את המטוטלת מעל המפה והתבוננו בתנועה.
זכרו שתנועת המטוטלת עשויה להיות מושפעת מציפיות ומתנועות בלתי מודעות של היד. לכן התייחסו למה שעולה כהזמנה לחקירה פנימית, ולא כאבחון ודאי של חסימה.
עכשיו שאלו את עצמכם:
זו אחת השאלות החשובות בתהליך.
כי לפעמים התשובה תחזיר אתכם הרבה שנים אחורה.
נניח שעלה פחד מנטישה.
עכשיו שאלו:
אולי התשובה תהיה:
התבוננו במשפט שעלה.
האם הוא באמת מתאר את מי שאתם היום?
או שהוא מתאר חוויה ישנה שלמדתם להאמין לה?
אפשר להשתמש במטוטלת כדי לבחור איזו אמונה תרצו לבחון תחילה.
אבל השחרור מתחיל ברגע שבו אנחנו מזהים:
עצמו עיניים.
דמיינו את האמונה הישנה כתובה מולכם.
לדוגמה:
הרגישו לרגע מה המשפט הזה יצר בחייכם.
ועכשיו אמרו בקול:
אפשר להחזיק את המטוטלת בזמן אמירת הכוונה, ולהשתמש בתנועתה כסמל לתהליך השחרור.
זהו טקס אישי של התבוננות וכוונה, ולא פעולה שהוכחה כמסירה אנרגיה מאדם אחר.
בדיוק כפי שבבית אנחנו בוחרים מה נרצה להכניס אחרי הטיהור, כך גם כאן.
שאלו:
אפשר להכין מפת הטענה עם המילים:
אהבה, אמון, ביטחון, כבוד, חופש, חמלה, שמחה, הקשבה, סבלנות, הדדיות, רכות, גבולות בריאים.
בחרו איכות אחת.
נניח שבחרתם ביטחון.
עכשיו שאלו:
כאן, בעיניי, מתחיל הקסם האמיתי.
תארו לעצמכם אישה שכל פעם שאמא שלה מעירה לה הערה, היא מתפרצת.
אמא אומרת:
והבת שומעת:
ואמא שלה מרגישה דחויה וממשיכה להעיר.
שתיהן לכודות בתוך אותו ריקוד מוכר.
עכשיו דמיינו שהבת עוברת תהליך פנימי.
היא מזהה שההערות של אמא מעוררות בה תחושת חוסר ערך ישנה.
היא מתחילה לעבוד עם האמונה הזאת.
מזכירה לעצמה שהיא אישה בוגרת.
שהבחירות שלה שייכות לה.
ושהאהבה של אמא יכולה להתקיים גם לצד חילוקי דעות.
בפעם הבאה שאמא מעירה לה, היא עונה:
מה השתנה?
אמא אולי עדיין אותה אמא.
אבל הבת כבר מגיבה ממקום אחר.
לפעמים השינוי הזה מאפשר גם לאדם השני להגיב אחרת.
ולפעמים הוא פשוט מאפשר לנו להרגיש אחרת, גם כשהאדם השני ממשיך בדפוס המוכר שלו.
בשני המקרים, משהו במערכת היחסים שלנו עם עצמנו כבר השתנה.
יש אנשים שמאמינים שהנשמה מגיעה לעולם עם שיעורים ממסעות חיים קודמים.
שקשרים מסוימים מרגישים מוכרים באופן שקשה להסביר.
שיש פחדים, משיכות או דפוסים עמוקים שמקבלים משמעות דרך הרעיון של גלגול נשמות.
זו תפיסה רוחנית שקיימת במסורות שונות, אך אין דרך מדעית מבוססת לקבוע שדפוס מסוים נובע מגלגול קודם.
מי שמתחבר לתפיסה הזאת יכול להשתמש בה כשפה סמלית לחקירה.
במקום להתמקד בשאלה "באיזה גלגול זה התחיל?", אני אוהבת לשאול:
הרי בסופו של דבר, המקום שבו אנחנו יכולים ליצור שינוי הוא כאן.
בחיים האלה.
ברגע הזה.
אפשר לעשות תהליך אישי שמתייחס לרגשות, לאמונות ולתגובות שלנו בתוך הקשר.
ואפשר לעשות אותו גם כשהאדם השני נמצא רחוק מאיתנו.
יחד עם זאת, אנחנו עובדים על החלק שלנו במערכת היחסים.
אנחנו יכולים לשנות את הדרך שבה אנחנו מגיבים, את הגבולות שלנו ואת מה שאנחנו בוחרים להביא לקשר.
אבל האחריות לרגשות ולהתנהגות של האדם השני נשארת שלו.
ובעיניי, דווקא ההבנה הזאת היא חלק מהחופש.
יש משפט שאני רוצה שתיקחו איתכם מהמאמר הזה:
כי לפעמים אנחנו כל כך עסוקים בניסיון לשנות את האנשים שאנחנו אוהבים, עד שאנחנו שוכחים לשאול מה אנחנו צריכים.
ואולי השינוי הראשון מתחיל כשאנחנו מקשיבים לעצמנו.
מבינים את עצמנו.
מעריכים את עצמנו.
ובוחרים בעצמנו.
מתוך המקום הזה אנחנו יכולים לפגוש את האחר אחרת.
וכשאנחנו מביאים אנרגיה אחרת לקשר, לפעמים מתאפשר משהו שנראה כמעט כמו קסם.
ואולי האדם שמולנו מתחיל להגיב אחרת.
ואולי אנחנו פשוט מרגישים חופשיים יותר.
וזה בעיניי הקסם הגדול: לגלות שהשינוי שאנחנו מבקשים במערכות היחסים שלנו יכול להתחיל בתוכנו.
לפעמים אנחנו מחכים שמישהו אחר ישתנה כדי שנוכל להרגיש טוב.
ואולי היום אפשר להתחיל לבחור אחרת.
שרית אשרוב
אנחנו נולדים לתוך משפחה, תרבות, מסורת ומערכת של אמונות. ולאט לאט מתחילים להאמין שככה העולם עובד. לפעמים אנחנו מנהלים את מערכות היחסים שלנו מתוך אמונות שמעולם לא עצרנו לבחור בהן.
הרעיון הוא שהתגובות הרגשיות שלנו לאנשים אחרים יכולות לעזור לנו לגלות משהו על עצמנו. יחד עם זאת, חשוב לי לדייק: לא כל התנהגות של אדם אחר היא השתקפות שלנו. אנשים אחראים למעשים שלהם, וגם בתוך קשר אוהב יש מקום לגבולות, לכבוד ולבחירה להתרחק מפגיעה.
לפעמים השינוי הזה מאפשר גם לאדם השני להגיב אחרת. ולפעמים הוא פשוט מאפשר לנו להרגיש אחרת, גם כשהאדם השני ממשיך בדפוס המוכר שלו. בשני המקרים, משהו במערכת היחסים שלנו עם עצמנו כבר השתנה.
יש אנשים שמאמינים שהנשמה מגיעה לעולם עם שיעורים ממסעות חיים קודמים. זו תפיסה רוחנית שקיימת במסורות שונות, אך אין דרך מדעית מבוססת לקבוע שדפוס מסוים נובע מגלגול קודם. מי שמתחבר לתפיסה הזאת יכול להשתמש בה כשפה סמלית לחקירה.
אפשר לעשות תהליך אישי שמתייחס לרגשות, לאמונות ולתגובות שלנו בתוך הקשר. ואפשר לעשות אותו גם כשהאדם השני נמצא רחוק מאיתנו. יחד עם זאת, אנחנו עובדים על החלק שלנו במערכת היחסים. אבל האחריות לרגשות ולהתנהגות של האדם השני נשארת שלו.
מתקשרת ומאמנת לריפוי עצמי בשיטת "שאלת מפתח". מלווה אנשים וארגונים דרך תקשור, מטוטלת, טארוט וכתיבה אינטואיטיבית – לחיבור פנימי וצמיחה משמעותית.
הירשמו לקבלת טיפים ומסרים וקבלו את המדריך שלי לדימוי גוף מנצח
המייל שלכם שמור בידיים טובות. הפרטיות חשובה שלכם חשובה לי.
