⏱️ זמן קריאה משוער
יש בתים שנכנסים אליהם ומיד נושמים.
ויש ימים שבהם אנחנו נכנסים לבית שלנו, הכול נראה בדיוק כפי שהשארנו אותו – ובכל זאת משהו מרגיש כבד.
- אחרי מריבה.
- אחרי שאנשים רבים התארחו בבית.
- אחרי מחלה או תקופה מתוחה.
- אחרי פרידה.
- אחרי חודשים של עומס.
- או לפעמים בלי שנדע להסביר למה.
- אנחנו פותחים חלון.
- מסדרים.
- מחליפים מצעים.
- מדליקים נר.
ופתאום משהו משתנה.
בעולם הרוחני קוראים לזה לעיתים "טיהור אנרגטי".
אני רוצה להציע דרך קצת אחרת לעבוד עם זה:
ופה המטוטלת נכנסת לתמונה.
לפני שמטהרים – בודקים
אני לא אוהבת להיכנס לחדר ולהכריז:
"יש פה אנרגיה שלילית."
זו קביעה גדולה מדי.
וגם לא כל תחושת כבדות היא "אנרגיה".
- לפעמים החדר מחניק כי החלונות סגורים.
- לפעמים אנחנו עייפים.
- לפעמים הבית עמוס בחפצים.
- לפעמים הייתה בו שיחה קשה והגוף שלנו עדיין מגיב אליה.
- ולפעמים, בתוך תפיסות רוחניות שונות, אנשים מתארים תחושה שהמרחב עצמו זקוק לרענון.
לכן השלב הראשון מבחינתי הוא תמיד:
עמדו בכניסה לבית עם המטוטלת.
כוונו אותה ל"כן" ול"לא" כפי שאתם רגילים לעבוד איתה.
ושאלו:
אם קיבלתם כן – אפשר להמשיך.
עברו בבית עם המטוטלת.
- סלון.
- מטבח.
- חדר שינה.
- חדר עבודה.
- מסדרון.
- אפילו מרפסת.
בכל חדר עמדו לרגע בשקט.
לפני המטוטלת – שימו לב לעצמכם.
- איך הנשימה?
- האם הגוף מתכווץ או נרגע?
- האם מתחשק לכם להישאר בחדר או לצאת ממנו?
מצאתם חדר שמרגיש כבד. עכשיו אל תמהרו לטהר
שאלו:
אפשר להכין מפת מטוטלת קטנה:
- אוויר
- אור
- סדר
- ניקיון
- חפצים
- ריח
- זיכרון רגשי
- עומס
- תנועה
- צליל
- כוונה חדשה
ופתאום העבודה האנרגטית הופכת למשהו הרבה יותר ממשי.
נניח שהמטוטלת מצביעה על:
הסתכלו סביב.
- אולי יש בחדר משהו שאתם כבר שנתיים אומרים שתזרקו.
- מתנה ממערכת יחסים שנגמרה.
- ערימה שמחכה לטיפול.
- בגד שכבר אינו אתם.
- חפץ שכל פעם שאתם רואים אותו אתם מתכווצים קצת.
לפעמים הטיהור האנרגטי הכי חזק הוא פשוט…
ורק עכשיו – מטהרים
בחרו בדרך שמתאימה לכם.
- אפשר לפתוח חלונות ולאפשר לאוויר חדש להיכנס.
- לנקות ולסדר.
- להשמיע מוזיקה.
- להדליק נר במקום בטוח.
- להשתמש בריח שאתם אוהבים.
- להכניס אור.
- לעבור בחדר עם כוונה.
מי שעובד/ת עם קטורת או עשן צריך/ה כמובן להתחשב באוורור, באנשים עם רגישויות, בילדים ובבעלי חיים.
ואפשר פשוט לעמוד במרכז החדר ולומר:
המטוטלת אינה חייבת "לנקות" את החדר.
היא יכולה ללוות את התהליך.
איך אני עובדת עם המטוטלת בזמן הטיהור?
- לפני הטיהור – בדיקה.
- במהלך הטיהור – עצירה והקשבה.
- אחרי הטיהור – בדיקה חוזרת.
וזה אחד העקרונות שאני הכי אוהבת בעבודה הזאת:
נניח שבדקתם חדר לפני הטיהור והרגשתם שהוא "40% תומך".
- פתחתם חלונות.
- סידרתם.
- הוצאתם כמה חפצים.
- הדלקתם נר.
- עשיתם תהליך כוונה.
עכשיו עמדו שוב בדיוק באותו מקום.
לפני שאתם מרימים את המטוטלת, שאלו את עצמכם:
ורק אחר כך בדקו שוב.
זה הופך את המטוטלת ממשחק ניחושים לכלי של התבוננות לפני ואחרי פעולה.
והנה השלב שאנשים לפעמים שוכחים – הטענה
טיהור עוסק במה שאנחנו רוצים להוציא.
הטענה שואלת:
זו בעיניי השאלה היפה יותר.
כי בית "נקי מאנרגיה שלילית" עדיין לא אומר לנו איזה בית אנחנו רוצים ליצור.
קחו דף וכתבו מילים:
- שמחה
- אהבה
- שלווה
- שפע
- יצירתיות
- ביטחון
- בריאות
- תקשורת
- אינטימיות
- חופש
- משפחתיות
- השראה
- מנוחה
- צחוק
עברו עם המטוטלת ושאלו:
נניח שעלתה:
עכשיו מתחילה העבודה האמיתית.
איך מטעינים בית בשמחה?
לא רק באנרגיה.
בחיים.
אם הבית מבקש יותר שמחה, שאלו:
- מה בבית שלי גורם לי לחייך?
- איפה אנחנו צוחקים?
- איזו מוזיקה לא נשמעה כאן הרבה זמן?
- מתי אירחתי אנשים שאני אוהב/ת?
- איזה צבע חסר?
- איפה הבית הפך פונקציונלי מדי?
- מתי בפעם האחרונה רקדתי בסלון?
ופתאום "הטענת אנרגיה" אינה פעולה מיסטית בלבד.
היא יכולה להפוך לפעולה בעולם.
- להכניס פרחים.
- לפתוח את התריסים.
- לשים מוזיקה.
- להזמין חברה.
- לבשל.
- לשנות פינה.
- להוציא משהו ישן.
- להכניס משהו שמרגיש כמו האדם שאנחנו עכשיו.
ויש חדר אחד שהייתי בודקת אחרת
חדר השינה.
במקום:
"האם יש כאן אנרגיה שלילית?"
שאלו:
- "האם חדר השינה שלי תומך כרגע במנוחה?"
- "האם הוא תומך באינטימיות?"
- "האם יש כאן משהו ששייך לפרק שכבר הסתיים בחיי?"
- "האם המרחב הזה משקף את החיים שאני רוצה ליצור עכשיו?"
אלה שאלות הרבה יותר עמוקות.
כי לפעמים אנחנו רוצים להזמין משהו חדש לחיים…
בעוד הבית עדיין מספר את הסיפור הישן.
ומה עם פינות מסוימות בבית?
גם כאן אפשר לעשות ניסוי מעניין.
במקום לבדוק רק חדרים, הסתובבו לאט בבית ושימו לב היכן אתם כמעט אף פעם לא נמצאים.
- כיסא שאיש לא יושב עליו.
- פינה שתמיד עמוסה.
- חדר שהדלת שלו רוב הזמן סגורה.
- שולחן שהפך למחסן.
- שידה שלא פתחתם שנה.
לפעמים המקומות שאנחנו נמנעים מהם בבית מספרים משהו.
לא בהכרח על "אנרגיה תקועה".
לפעמים פשוט על החיים שלנו.
טקס קטן שאפשר לעשות פעם בחודש
בחרו יום אחד בחודש שבו אתם עושים "בדיקת בית".
- עברו עם המטוטלת בין החדרים.
- שאלו איפה נדרשת תשומת לב.
- עשו פעולה אחת ממשית.
ואז שאלו:
בחרו מילה אחת בלבד.
כתבו אותה במחברת.
ואז עשו משהו בבית שמבטא אותה.
- אם המילה היא רוגע – אולי מפנים עומס.
- אם היא שמחה – אולי מכניסים מוזיקה וצבע.
- אם היא אהבה – אולי יוצרים פינה שמזמינה יחד.
- אם היא יצירה – אולי סוף סוף פותחים מקום לעבוד בו.
- אם היא שפע – אולי מתחילים דווקא מלהעריך ולטפל במה שכבר יש.
בסופו של דבר, הבית מחזיק את החיים שלנו
- בו בכינו.
- בו התאהבנו.
- בו רבנו.
- בו גידלנו ילדים.
- בו פחדנו.
- בו חגגנו.
- בו היינו חולים.
- בו קיבלנו החלטות.
- בו התחלנו מחדש.
לכן אולי אין פלא שלפעמים אנחנו מרגישים צורך לעצור ולומר:
- המטוטלת יכולה לעזור לנו לשאול איפה.
- הטיהור יכול לעזור לנו להיפרד.
- וההטענה יכולה לעזור לנו לבחור מה אנחנו רוצים להרגיש במקום.
אבל בסופו של דבר…
שאלת המפתח של שרית-ה 🔑
ואולי לפני שתשאלו את המטוטלת…
פשוט תסתכלו סביב.
יכול להיות שאתם כבר יודעים את התשובה.
שרית-ה אשרוב
שאלות נפוצות
איך יודעים אם הבית צריך טיהור אנרגטי?
לא קובעים מראש, בודקים. עומדים בכניסה לבית עם המטוטלת ושואלים אם נכון עכשיו לעשות תהליך של טיהור ורענון, ואז עוברים בין החדרים ושמים לב לנשימה ולתחושה בכל חדר. חשוב לזכור שלא כל תחושת כבדות היא "אנרגיה" – לפעמים החלונות סגורים, לפעמים אנחנו עייפים ולפעמים הבית עמוס בחפצים.
מה עושים בחדר שמרגיש כבד?
לא ממהרים לטהר. קודם שואלים מה מבקש שינוי כאן, בעזרת מפה קטנה: אוויר, אור, סדר, ניקיון, חפצים, ריח, זיכרון רגשי, עומס, תנועה, צליל, כוונה חדשה. לפעמים הטיהור החזק ביותר הוא להוציא מהבית משהו שסיים את תפקידו.
איך מטהרים את המרחב בפועל?
בדרך שמתאימה לכם: לפתוח חלונות, לנקות ולסדר, מוזיקה, נר במקום בטוח, ריח אהוב, אור, ומעבר בחדר עם כוונה. מי שעובד/ת עם קטורת או עשן צריך/ה להתחשב באוורור, באנשים עם רגישויות, בילדים ובבעלי חיים.
מה ההבדל בין טיהור להטענה?
טיהור עוסק במה שאנחנו רוצים להוציא, והטענה שואלת מה אנחנו רוצים להכניס במקום. בוחרים איכות אחת – שמחה, רוגע, אהבה, יצירה – ואז עושים בבית פעולה ממשית שמבטאת אותה.
איך בודקים את חדר השינה?
במקום לשאול אם יש שם אנרגיה שלילית, שואלים אם הוא תומך כרגע במנוחה, אם הוא תומך באינטימיות, אם יש בו משהו ששייך לפרק שכבר הסתיים, ואם המרחב משקף את החיים שרוצים ליצור עכשיו.
על שרית-ה אשרוב
מתקשרת ומאמנת לריפוי עצמי בשיטת "שאלת מפתח". מלווה אנשים וארגונים דרך תקשור, מטוטלת, טארוט וכתיבה אינטואיטיבית – לחיבור פנימי וצמיחה משמעותית.









