טארוט ומטוטלת הם שני כלים שונים מאוד.

הטארוט מדבר בסמלים, בדימויים, בסיפורים ובאפשרויות.

המטוטלת, לעומת זאת, מבקשת מאיתנו לדייק. כן, לא, אולי, בהמשך, לא ידוע – או לבחור בין מספר אפשרויות שהגדרנו מראש.

ולכן דווקא החיבור ביניהם יכול ליצור דרך עבודה מעניינת במיוחד.

במקום להשתמש במטוטלת כדי לבדוק אם הטארוט "צדק", אפשר להשתמש בכל אחד מהכלים כדי לעשות עבודה אחרת.

למה בכלל לשלב מטוטלת וטארוט?

נניח ששאלתם:

"מה חשוב לי להבין כרגע לגבי העסק שלי?"

פתחתם קלף ויצא שמונה מטבעות.

אפשר לראות בו עבודה, התמדה, למידה, מקצועיות, שיפור מיומנות, ירידה לפרטים ועוד.

במקום למהר לקבוע מה הקלף "אומר", אפשר לעצור.

כאן נכנסת המטוטלת.

אפשר לפרק את המסר לכמה שאלות:

• "האם המסר המרכזי קשור כרגע להתמקצעות שלי?"
• "האם הוא קשור לעקביות?"
• "האם כדאי לי כרגע להשקיע יותר בלמידה?"
• "האם יש כאן משהו שקשור דווקא לדרך שבה אני עובדת?"

השיטה שלי: לפתוח – לדייק – להעמיק

אני מציעה לעבוד בשלושה שלבים.

שלב 1 – הטארוט פותח את התמונה

התחילו בשאלה פתוחה.

במקום: "האם לעזוב את העבודה?"

שאלו: "מה חשוב לי להבין לגבי המקום שלי בעבודה כרגע?"

משכו קלף אחד עד שלושה.

לפני שאתם נוגעים במטוטלת, פרשו את הקלפים בעצמכם.

• מה אתם רואים?
• מה תפס את תשומת הלב?
• איזה רגש עלה?
• איזה פירוש מרגיש משמעותי?

זה שלב חשוב, כי אנחנו רוצים לתת מקום לאינטואיציה לפני שאנחנו מחפשים אישור נוסף.

שלב 2 – הופכים את הקלף לשאלות

וזה החלק שאני חושבת שיכול להפוך את השיטה הזו למשהו שמזוהה איתך.

במקום לשאול: "האם הקלף הזה נכון?"

שאלו: "אילו שאלות הקלף הזה מבקש ממני לשאול?"

לדוגמה, אם יצא הנזיר, אפשר לשאול:

• האם אני זקוק/ה כרגע לזמן עם עצמי?
• האם אני מחפש/ת יותר מדי תשובות מאנשים אחרים?
• האם כבר יש בי ידיעה שאני מתקשה להקשיב לה?
• האם נכון לי להאט לפני קבלת החלטה?
• האם חסר לי מידע?

שימי לב למה שקרה כאן.

לא השתמשנו במטוטלת כדי לאשר את הקלף.

השתמשנו בקלף כדי למצוא את השאלה המדויקת יותר.

שלב 3 – המטוטלת ממקדת

עכשיו אפשר לקחת את השאלות שעלו ולבדוק אותן אחת-אחת באמצעות המטוטלת.

כך אנחנו עוברים: מסמל – לשאלה – למיקוד.

וזה בעיניי חיבור הרבה יותר עמוק בין טארוט למטוטלת מאשר פשוט לשאול את שני הכלים את אותה השאלה.

ומה עושים כשהטארוט והמטוטלת נותנים תשובות שונות?

כאן מתחיל החלק המעניין באמת.

נניח שהטארוט מרגיש לכם כאילו הוא אומר: "לכי על זה."

והמטוטלת עונה: "לא."

מה עושים?

אני מציעה דבר שונה: לא שואלים מי מהם צודק. שואלים: למה אני מקבלת שתי תשובות שונות?

• אולי השאלה אינה מדויקת.
• אולי יש פרט שחסר לכם.
• אולי אתם מאוד רוצים תשובה מסוימת.
• אולי הקלף מדבר על התהליך והמטוטלת על העיתוי.

לדוגמה: הטארוט עשוי להראות שהכיוון העסקי מתאים לכם. המטוטלת יכולה לענות שהזמן הנוכחי עדיין אינו מתאים.

אלה אינן בהכרח תשובות סותרות. לפעמים פשוט שאלנו שתי שאלות בתוך שאלה אחת.

תרגיל מפתיע: "הקלף שמתחת לשאלה"

זה תרגיל שאני מאוד אוהבת.

בחרו נושא שמעסיק אתכם. לדוגמה: "האם לפתוח עכשיו עסק חדש?"

לפני שאתם פונים למטוטלת, משכו קלף ושאלו: "מה באמת מסתתר מתחת לשאלה שלי?"

• אולי יצא קלף שמעלה פחד.
• אולי צורך בהכרה.
• אולי רצון בחופש.
• אולי חוסר ביטחון.
• אולי התלהבות אמיתית.

ועכשיו השאלה למטוטלת כבר יכולה להשתנות.

במקום: "האם לפתוח עסק?"

אולי תגלו שהשאלה האמיתית היא: "האם הרצון שלי לפתוח עסק נובע כרגע מהרצון ליצור משהו חדש?"

או: "האם הפחד הכלכלי משפיע כרגע על היכולת שלי לראות את האפשרויות בצורה בהירה?"

וזו כבר עבודה אחרת לגמרי.

ומה המדע אומר על המטוטלת?

כאן יש משהו מרתק.

במחקר הפסיכולוגי קיימת תופעה שנקראת האפקט האידאומוטורי.

הרעיון הוא שמחשבות וציפיות יכולות ליצור תנועות שריר זעירות בלי שנהיה מודעים לכך, והמטוטלת מסוגלת להגביר את התנועות האלה לתנועה שנראית לעין. מחקר באמצעות מעקב תנועה אף הדגים כיצד תנועות קטנות של האצבעות יכולות ליצור את תנודת המטוטלת. (ScienceDirect)

אבל יש ממצא נוסף שמעניין במיוחד בהקשר שלנו.

במחקר שבו אנשים ביצעו משימת זיהוי והגיבו באמצעות מטוטלת או באופן מילולי, החוקרים מצאו אצל חלק מהמשתתפים פחות הטיית תגובה במצב המטוטלת. החוקרים לא טענו שהמטוטלת מקבלת מידע ממקור חיצוני, אלא בחנו האם תגובה אידאומוטורית יכולה לבטא מידע באופן שונה מתשובה מילולית מודעת. (דואי)

וזו בדיוק הסיבה שאני אוהבת להשאיר מקום לשאלה.

• אפשר לראות במטוטלת כלי רוחני.
• אפשר לראות בה כלי שמבטא תהליכים לא מודעים.
• ואפשר להישאר סקרנים לגבי מה שאנחנו עדיין לא יודעים.

המלכודת הגדולה בשילוב מטוטלת וטארוט

יש מלכודת אחת שחשוב מאוד להכיר: אימות אינסופי.

פותחים קלף. בודקים במטוטלת. מקבלים תשובה שלא מסתדרת. פותחים עוד קלף. שואלים שוב את המטוטלת. ושוב.

בסוף כבר לא מחפשים בהירות. מחפשים את התשובה שרצינו לקבל מלכתחילה.

גם בקהילות של קוראי טארוט אפשר למצוא בדיוק את ההתלבטות הזו – קוראים שמתארים כיצד הצורך לאמת כל קלף באמצעות מטוטלת הפך למעגל שפגע בביטחון שלהם בקריאה. אחרים מציעים להשתמש בכלי השני כדי להוסיף הקשר או "למשש" את המסר מכיוון נוסף, ולא כדי להוכיח שהכלי הראשון צדק. (Reddit)

בעיניי זה הבדל משמעותי.

תרגיל שאפשר לנסות בבית

• בחרו נושא אחד שמעסיק אתכם.
• משכו קלף טארוט אחד בלבד.
• כתבו 5 פירושים אפשריים לקלף בהקשר לשאלה שלכם.
• עכשיו הפכו כל פירוש לשאלת כן/לא מדויקת שמתאימה לעבודה עם מטוטלת.
• בדקו כל שאלה בנפרד.

ובסוף שאלו את עצמכם: "מה הבנתי עכשיו שלא ראיתי לפני שהתחלתי?"

זו מבחינתי השאלה החשובה ביותר בתרגיל.

לסיכום – שני כלים, תפקידים שונים

אני אוהבת לחשוב על זה כך:

• הטארוט מספר סיפור.
• המטוטלת עוזרת למקד.
• והשאלה מחברת ביניהם.

כשמשתמשים בשני הכלים כדי לחפש שוב ושוב אישור, אפשר להסתבך בעוד ועוד תשובות.

כשמשתמשים בהם כדי לחקור, לדייק ולשאול טוב יותר – נפתחות אפשרויות חדשות.

ובסופו של דבר, אולי זו בכלל המטרה.

על שרית-ה אשרוב

מתקשרת ומאמנת לריפוי עצמי בשיטת "שאלת מפתח". מלווה אנשים וארגונים דרך תקשור, מטוטלת, טארוט וכתיבה אינטואיטיבית – לחיבור פנימי וצמיחה משמעותית.

לקביעת פגישת ייעוץ / אימון ›