מה אני הייתי מוכנה לעשות כדי להצליח? כשהייתי שכירה, עבדתי בחברת צבע קטנה וקיבלתי רכב מסחרי גדול ולא נוח, ששימש אותי לצרכי עבודה. ברוב שעות היום הסתובבתי באתרי בניה והייתי עושה ניסויי צבע עם הקבלנים.
כשהרכב היה צריך לעבור תיקון, הביאו לי רכב זמני, רכב פרטי קטן ונוח. כשהחזירו לי את הרכב המסחרי ולקחו את הפרטי, כבר לא הייתי מוכנה לנסוע ברכב גדול ומסורבל.
ניגשתי לסמנכ“ל החברה, שהיה זה שקיבל אותי לעבודה, וביקשתי ממנו רכב קטן כדי שיהיה לי נח יותר בעבודה. הוא אמר לי ”זה מה שיש“. אמרתי לו שאני לא מוכנה לוותר ושפניתי אליו ראשון כדי לא לעקוף את הסמכות שלו. הודעתי לו שאני מתכוונת לגשת עם העניין הזה למנכ“ל. הוא גיחך ואני הייתי מאוד נחושה להצליח עם ה“משימה“ שהצבתי לעצמי.
בלילה התהפכתי במיטה מצד לצד וכמעט שלא ישנתי. למחרת בבוקר נכנסתי לחדר של המנכ“ל והצגתי את בקשתי. הוא צחק ואמר: ”אתן הנשים, כשאתן רוצות שוויון זכויות זה בסדר, עד שזה מגיע לרכב“, והוסיף ”אבדוק מה אני יכול לעשות“.
שבוע לאחר מכן סמנכ“ל החברה קרא לי למשרדו ושאל אותי באיזה צבע אני
רוצה את הרכב והאם חשובה לי הרמת חלונות אוטומטית בזמן הנעילה.
חודש לאחר מכן קיבלתי רכב פרטי חדש!
מה אתם הייתם מוכנים לעשות על מנת להצליח? מזמינה אתכם להשתתף במרחב חקירה פנימית - לנצח במשחק החיים.
